בית מטבחיים

אז הכנתי בפעם הראשונה עוגיות שושנים. 

וממתי אני מכינה עוגיות?

אני הרי לא יודעת כלום שקשור למטבח. בהגדרה.
או שכבר לא. 
אני ממשיכה להצהיר שאני מאותגרת מטבח אבל כבר יודעת לא מעט.
כל פעם מנסה משהו. לפעמים זה ממש מצליח ולפעמים זה מעליב. 
חוסר הבטחון שלי במטבח הוא אטומי, במיוחד כשצריך לעקוב אחרי מתכון חדש.
בעלי ואני נצר לשתי בשלניות טריפוליטאיות מנוסות, אבל אותן אני כמעט ולא שואלת.
למה? כי הן מבשלות מהדור הישן, מאלה שהכל אצלן ברוטב אדום חריף, או בכלל לא.
הו שופכות חצי בקבוק שמן לסיר והכל בטיגון, הכי טעים, ברור שטעים...
אבל את כל הדברים החדשים שיש היום, הטרנדים, המתכונים, הן לא מכירות וגם לא ממש מנסות.
כשהן אומרות סלטים, הן מתכוונות לסלטים האלה ששמים בצלוחיות קטנות של חומוס-טחינה-פלפלים-חצילים. שעברו מניפולציה של החמצה/טיגון/בישול/ייבוש/צמצום...
לי בכלל אין צלוחיות כאלה בבית.
כשאני אומרת סלטים אני מתכוונת לסלט גדול, בקערה גדולה, צבעוני, עם ירקות טריים או אפוים, עם שילובים מעניינים של פירות וגבינות, ורטבים, עם ירוק בעיניים. 
מגיל אפס אמא שלי מנסה לגרום לי להכנס למטבח כדי לראות איך היא מבשלת, אבל אני, יש לי אישיוז משלי, יודעת לאכול יפה אבל לא מוכנה שילמדו אותי להכין. לא מעניין אותי. היו לי דברים חשובים יותר בראש. ועד היום לא תמצאו אותה ואותי באותו מטבח. כשהיא נכנסת - אני יוצאת.
מזל שיש אינטרנט וחברות במרחק ווטסאפ. אותן אני לא מתביישת לשאול וברור לי שהתשובה תהיה פחות מסובכת.

נחזור לעוגיות השושנים.
הייתי בטוחה שאני עושה הכל לא נכון, כי הבצק היה נוזלי ודביק ואחר כך גם נקרע לי. 
כי לא ידעתי אם לכסות את הקערה בניילון נצמד או את הבצק עצמו (את הבצק, מסתבר)
כי כשהיה כתוב אינסטנט פודינג וניל אפילו לא ידעתי אם להכין את הפודינג או להשתמש בו כאבקה. (כאבקה)
כי כשהיה כתוב לערבל לא הבנתי אם לערבב במטרפה או בכף או בכלל להקציף. (להקציף)
כי הסבב הראשון שנכנס לתנור היה כולו מן מעוות וחסר צורה. (חפיף, הכל מתערבב בבטן)
בסבב השני כבר הפצצתי בקמח מכל הכיוונים והדברים התחילו להסתדר. (אבל ממש הרבה קמח!)
אם מישהו מעוניין במתכון אז הנה, 
את המתכון מצאתי בעמוד הפייסבוק של "אמהות מבשלות ביחד" והעלתה אותו שרית משה:

מתכון :לבצק:
2.5 כוסות קמח תופח
גביע שמנת חמוצה 200 גרם
2 חמאה 
3 חלמונים 
כף אבקת סוכר 
קורט מלח
ללוש עד לקבל בצק אחיד 
לעטוף בניילון נצמד ולשים במקרר (שעה עד 12 שעות)

למלית :
3 חלבונים 
כוס סוכר 
1 אינסטנט פודינג וניל
קורט מלח
לערבל עד לקבלת קרם אחיד 

לחתוך את הבצק ל 4 חלקים , לרדד , למרוח רבע מהמלית לגלגל , לחתוך ולהניח על הצד 

170 מעלות 15 דקות 

טיפ קטן - כדי לקבל חיתוך מהיר ונקי מומלץ להקפיא את הרולדות לפני 

הציור על התמונה, אגב, הוא דיוקן שלי ושל שימי (בעלי).
ציירה אותנו אפרת חסון דה בוטון.
אפרת, למי שלא מכיר, היא מעצבת שעושה סדנאות פיסול בנייר. הרבה זמן שאני מפנטזת על סדנה אצלה. נפגשנו בחגיגות יום ההולדת של מוזיאון הקומיקס, ואז גילינו שהבעלים שלנו שירתו ביחד בצבא (נח"ל גרעינים!! הכי שווה!) 
אולי ביום מן הימים היא תסכים להתראיין פה בבלוג. 


אגב הטעם יצא מעולה פלוס פלוס, פריך בדיוק במידה, ממכר. 
הופתעתי מעצמי ותהיתי מתי תגיע המשאית של המדליות.
היא לא הגיעה עדיין, אולי היא בדרך.
בכל מקרה, גאה בעצמי ששוב קפצתי למים. 
אל תפחדו מהמים, קצת קר בהתחלה אבל כשמתרגלים זה כבר הרבה יותר נעים.